הסדרי המיסוי בקרן גידור

קרן גידור היא שותפות מוגבלת לצרכי השקעה בנכסים פיננסים, הקרן פועלת על פי אסטרטגיית השקעה של מנהל הקרן.

קרן הגידור נהנית מחופש יחסי בניהול הקרן לעומת אחותה קרן נאמנות .

על רקע חששם של השותפים המוגבלים בקרן נוצר הצורך בהסדרי מיסוי (רולינג ) , על אף מעמדם הפסיבי של המשקיעים תסווג הכנסתם מהקרן כהכנסה מעסק .כמו כן נוצר הצורך לפטור מניכוי מס במקור לפעילות השותפות ,ושל העידר יכולתם של השותפים לשקף בדוחותיהם את חלקם בכל אחת ואחת מפעולות הקרן .

ככלל הסדרי המס הניתנים כיום לקרנות גידור דומה במהותו למנגנון המס של קרן נאמנות פטורה .

בהתאם להסדר קרן הגידור תהיה פטורה ממס ואף תיהנה מפטור מניכוי מס במקור עם זאת קרן הגידור סובלת משני חסרונות בולטים לעומת אחותה קרן נאמנות פטורה .

החיסרון הראשון נוגע לעיתוי תשלום המס -בעוד שבקרן נאמנות פטורה יידחה תשלום המס עד למועד מכירת קרן הנאמנות הרי שבקרן גידור מחויב המשקיע במס בתום כל שנה על עליית ערך חלקו בקרן הגידור , אף אם לא מכר .

חיסרון זה יוצר מחויבות של מנהל הקרן לבצע מידי שנה שערוך לנכסי הקרן לחלק רווחים בכדי לאפשר למשקיעים לשלם את המס על עליית הערך .

החסרון השני נוגע לשיעור המס החל על משקיע פסיבי שעומד על 30% מהרווח הריאלי .במקום שיעור מס רגיל של 25% .

תוספת מיסוי זו משולמת כביכול בתמורה לקביעה שבבסיס הסדר המס שלפיה לא תסווג הכנסתם של השותפים המוגבלים בקרן כהכנסה מעסק .

תוספת מס זו חלה גם על הכנסתו של חבר בני אדם שהוא אדיש כביכול לסיווג הכנסתו עסקית או הונית .

(בשני המקרים ישלם 25% ).

תספת המיסוי של 5% למשקיע הפסיבי בעייתי כיוון משסווגה השקעתו של השותף המוגבל בקרן כהכנסה הונית לא ראוי לגבות מס נוסף בגין סיווג זה .

לגבי שותף שהוא חבר בני אדם תמוהה מדוע מוצדק להטיל עליו מס זה הרי שעורי מס רווח הון ושעור מס פירותי זהה אצלו 25%

במישור הנוסף שיעור מיסוי של 30% מביא לנחיתות של קרנות גידור ישראליות ,לעומת קרנות זרות ,למותר לציין כי בתקופה זו קיימת חשיבות להשארתה של פעילות פיננסית בתחומי ישראל .

נראה כי בהסדר המיסוי הקיים יש מעין מענה מצומצם לצרכים הבסיסיים של הציבור ,הן מבחינת מס הכנסה והן מבחינת מע”מ .

Comments are closed.